יום בנייה ירוקה במכללת אורנים - לייב בלוגיניג

יערה בן נחום, מועצת עמק יזרעאל

הפער בין ההרחבות לבין התדמית הכפרית שיש לאנשים שרוצים לחזור לגור בכפר.
היום נחקור את המהות הזו. מהי התיישבות במגזר הכפרית? מה היו הערכים שהובילו אליה? מה היא היום? הדמוקרטי - מי מחליט על תכנון ופיתוח היישובים? האם אלו תהליכים דמוקרטיים? האם צריכים להיות דמוקרטיים?האתגר של שימור מרחב כפרי במציאות של מגורים מצטופפים כבר כאן.

רוב המתכננים שכאן היו מעורבים בתכנון הרחבות לישובים כפריים. היום אולי ננסה לחדש אז אולי דברים ישתנו. אולי אבולוציוני בתוך מסגרת ואולי חדשני במסגרת פתיחת הקבעונות וחזרה למהות.
את התשובות נפתח יחד בעבודה בקבוצות.
טאו טה צ'יג - ספר הדרך והסגולה -
30 חישובים חוברים את הגלגל. אולם החומר אינו כוחו אלא הריק שבין החישורים.

מילכה כרמל - ראש תחום תכנון וקרקעות, מרכז המועצות האיזוריות

יש 54 מועצות איזוריות ולמעלה מ-900 ישובים כאלו. פחות מ-10% מאוכלוסיית ישראל אבל "חולשים" על 85% משטחי המדינה.
יוזמות הבניה החדשות של הממשלה עשויות לגרוע מהנתון הזה, סדר גודל של 600K דונם. פי 2 משטחה של המועצה איזורית עמק יזרעאל, שהיא אחת המועצות הגדולות.

1. אורח חיים כפרי
2. חקלאות
3. שמירה על שטחים פתוחים

גלעד אוסטרובסקי מ.א. משגב. - "שכונות בנות קיימא ביישובי המרחב הכפרי".

הישוב הכפרי הוא התאגדות להקמת יישוב משותף (רון שני ראש המועצה)

"הסגנון הקיים" - לוקחים גבעות והופכים למישור. עם החומות הגבהה בין שתי הרחובות המקבילות. וזה יכול להיות גם ברמת השרון או בהושעיה.
בשדה בוקר - 2 נתיבים לכל צד עם הפרדה ביניהם - "כביש חוצה ישראל" - אין בכלל עצים להצללה בלב המדבר ותתארו לעצמכם את הילד שרוצה לחצות לצד השני של הכביש..

מחקר בהושעיה -
למלעלה מ-50% מהתושבים מגיעים לגן המשחקים עם רכב.
80% מהתושבים נעים ביישוב עם רכב.
איך היו מעדיפים? 60% היו מעדיפים ללכת ברגל ובאופניים.
"הסגנון" - כביש ללא הצללה, ללא גינון, עם גדרות שלא מאפשרות לחצות, ועם מדרכות אקרשטיין. זה ברחובות החדשים. גם ברחובות הותיקים (בני 10 שנים) העצים משמשים לנוי ולא להצללה. הכביש לרכבים גוזל יותר מדי מרחק.

האם אפשר אחרת?
עין חרון איחוד - שכונת הרחבה - אין כביש בין הבתים. יש שביל הולכי רגל עם מספיק מרחב לכביש שאם ירצו להעביר בעתיד. בית קשת - תכנון מפורט לפי מיקום ורום העצים. (הבת זוג של גלעד אוסטרובסקי). אלון הגליל - שימרו את משאבי היער. וגם הסולולי. בתמונת לויין בהסוללים אפשר לראות הבדל בין הותיקה לבין ההרחבה.

שילוב עצי חורש ושימורים במגרשים וברחובות - התוצאה: תשתיות צנועות = חיסכון כלכלי ורחוב פתוח. אפילו משרד השיכון אמרו - שקיר תמך של 3 מטר זה הרבה יותר יקר מאשר להתחשב בטופוגרפיה. וגם הם ישקלו את זה.

אתמול: מטרת היישוב - "חקלאות וכיבוש השממה"
היום: חלום אמריקאי
מחר: חזרה ל"מקור"/"מקום" -

נעם אוסטרליץ - מרכז SID - Sustainable Innovation Design, מרצה בפורטר

info@aus.co.il
התכנון הוא לפי רכבים ולא לפי בני אדם. חייבים שינוי פרדיגמטי כי בני אדם לא הולכים, אין צל, אין חילחול מים, אין צמחיה אין טבע. כל הדברים שבשבילם אנחנו הולכים לכפר.
במת"ת עברו על כל מוסכמה ובחנו.
בגרמניה פרייבורג - הרחוב כמרחב פעיל ולא כמיסעה עם שוליים. מילא כשזה בעיר אבל בקיבוץ זה לא סביר.
בכסף - בארה"ב יש WALKABILITY - מדד שסוכני נדלן המציאו כדי להגיד עד כמה הנדל"ן שווה באיזור. ככל שיותר אפשר ללכת ברגל אז אנשים מוכנים לשלם יותר על הבית.
בניה ירוקה זולה יותר ומאפשרת לצופף יור.
קיימת שחיקה הדרגתית של מאפיינים חזותיים של המרחב הציבורי - רחוב ותיק בטבעון מול רחוב חדש בטבעון, הולך הרגל חווה חומות וחניות.
סוגיה נוספת - התייחסות למגע עם שטחי טבע והשתלטות על שטחי ציבור. בטבעון - כניסות רכות. מפגש "צנוע" בין בית לרחוב - הבתים אינם מתנשאים מעל הרחוב.

העולם הוא עולם של שפע - אם נתכנן נכון. גגות ירוקים, איסוף מי נגר, גגות סולאריים, תחבורה אלטרנטיבית.

המכונית האוטונומית כבר כאן. לא צריך יותר מכונית פרטית. אני יכול להזמין אותה והיא תגיע ותסיע אותי ומשם תמשיך בעצמה.מע' ארגון עצמי לא היררכיות לא ריכוזיות. לכל היותר 10 שנים.

תב"ע שנכין היום, תיבנה בעוד 10 שנים או 13 לפי מחקר של משרד השיכון. אז קחו את זה בחשבון.

מעגל - ציפוף בעתיד המרחב הכפרי

עמוס יורן - אדריכל ומתכנן אקולוגי, בנימינה
ירדנה שאול - ד"ר לג"ג ולימודי סביבה, אונ' חיפה. חוקרת את האידיאל הכפרי
נועם כהן - תכנון אסטרטגי עמק יזראל.
קיבוץ בית זרע
מנהל איכס מואז שמומרן
מוריה יבור - מתכננת ב א.ב מתכננים. קיבוץ כפר החורש.
שלומית שלמה. אדריכלית נוף.
איריס ענבר אדריכלית. שקד. עבודה בכפרים הערביים.
ענבל קורן רייסנר. מתכננת עם התמחות בכלכלה אורבנית. הייתי מתכננת איגוד ערים חדרה והחברה להגת הטבע חיפה. לשכת התכנון חיפה ועוברת למוא"ז עמק יזרעאל.
ניצה מחניתה - מלווה ענייני תכנון וקרקעות ביישוב.
פרח פרח - אדריכל עצמאי. גם מרצה וגם עוסק קצת בעתידנות ואדריכלות דיגיטלית. וגם ענייני הקהילות והמשתמש הסופי. וגם בתכנון כפרי/קיבוצים.
ברוך אורן - פעיל קהילתי וסביבתי באיזור בקעת הנדיב (בנימינה גבעת עדה).

פארס - הצפי הוא שהאוכלוסיה תכפיל את עצמה עד 2050. לא כולם יגיעו לישראל ולא כולם למרחב הכפרי. אבל כמתכננים היינו רוצים למצא פתרונות.
עד 2048 מדברים על 20-24 מיליון.
התשתיות היום כבר מבטאות את הבעיה שמתחילה להיווצר. בכבישים למשל.

3 יתרונות - כפרי
זיקה מרחב פתוח
קהילתיות
פחות רכב יותר הליכתיות ואופניים
שקט
פרטיות?
ילדים
ביטחון
מעורבות פוליטית. אתה יותר נשמע, יש יותר אימפקט, ולאנשים יותר איכפת.
קיום חקלאות כנוף וכעיסוק

3 יתרונות - עירוני
הזדמנויות - עבודה, חינוך, תרבות
גיוון שירותים , נגישות לשירותים
יתרון לגודל - שירותים עם סף כניסה גבוהה
קרבה למשפחה (קיימת אפשרות)
אנונימיות
תחב"צ

חסרונות כפרי
מיעוט הזדמנויות
שמרנות
יוממות ארוכה
זיהום וציפוף
תלות ברכב
אין מרחב חברתי לילדים
אין נכסים פנוים במחיר שפוי, ביחס לנכסים העירוניים. חסר מגוון אפשרויות מגורים.
אחדות כפויה - אין מרחב לאינדיוידואליזם
החקלאות לא שורדת כלכלית

חסרונות עירוני
איכות סביבה - איכות אויר.
צפיפות

ענבל קורן - אין לנו ברירה אלא לצופף. ויש דיון אקדמי על זה עשרות שנים.
איריס - קולו של התושב לא נשמע. אין שיתוף ציבור.

יישוב שמכר את הקרקע משיקולים כלכליים, לא מוכן לפתוח מחדש את התב"ע כי זה קשה לסגור אותה אח"כ. למרות ש15 שנים לא הצליחו לבנות שם אף נכס.

תמ"א 35 שקבעה שכל היישובים צריכים לגדול. עדכנו את תמ"א 35 לגבי עתודות תושבים. שחייבים לגדול.
כפרבר- המגזר הכפרי נהיה יותר פרברים של ערים מאשר כפרים. כי אם ערים צריכות להפסיק פרבור, המגזר הכפרי צריך להפסיק להיות פרבר.

האם אנחנו רוצים להמשיך לבנות צמוד קרקע, האם האנשים בנויים בביתיהם?
איך לשמר את הערכים שחשובים לנו בתוך חשיבה על טיפולוגיות העתיד?

טיפולוגיות חדשות לתכנון?
ויתור על כבישים
ויתור על גינות פרטיות
גירוש הרכבים ה-4 גלגליים
ללמוד מהקיבוץ הישן
בניה במקבצי דירות
מגוון אפשרויות דיור - מגודל הדירות ועד גובה הבנייה.
הגבלת מספר תושבים ליישוב, גובה הבנייה, מרחב חקלאי מינימלי לתושב

מדד ילו2 - מתחם ילו ברדיוס נסיעה של 5 דקות. והYELLOW הופך לBIG.

נמאס לנו מהרחבות נפרדות מהיישוב העיקרי.

מועצה איזורית מנהלת את כל התושבים וגם את החלק הכלכלי של זה. יש כל מיני שכונות. אבל טיפול בהסעות בין היישובים יכול להוריד את רמת המינוע הנדרש.

דוגמאות להרחבות מוצלחות? הסוללים - שימרו את החורש הטבעי. הרחבה בחניתה שניצה מובילה.
ניצה - בקיבוצים איפה שהצליחו להביא בנים ממשיכים אז ההרחבה הצליחה. איפה שהביאו תושבים זרים זה נכשל. ולכן צריך להדגיש את המרחב הציבורי. ככל שהיישוב ילך ויצטופף צריך יהיה להדגיש ולשמר יותר את המרחב הציבורי.

היום במרחב הכפרי גרים ב1.5 יחידות דיור לדונם. ואנחנו רוצים לשמר את האיכות וגם לצופף.
בכל העולם האוכ' גדלה והולכת לעיר. שאלת הבסיס היא האם המרחב הכפרי צריך לגדול כמותית? ולאיזה כיוון. ואיך.

האוכ' הכפרית מעולם לא עלתה על 11%. היום מדברים על 8-9%. אז באופן יחסי זה יישמר.

הסכמות -
לגבי היתרונות חסרונות של כפרי/עירוני.
ואם מרחיבים - אז לא כמו פעם בצורה מנותקת אלא בהשראת הקיבוצים (רכב בחוץ, שטח ציבורי משותף בפנים, בלי גדרות).

חדשנות - נעם אוסטרליץ

גם לא עושים נכון, גם מפסידים כסף וגם לא נהנים מזה.

מה מועיל? (מייצר תועלת)
בריאות
נוחות WELLBEING (הפרעה אקוסטית בלילה)
חוסן (שיהיה לי כמה שאני צריך מעכשיו עד גיל 80)- רובנו מעדיפים את זה על פני סכום גדול עכשיו.

לחשוב בגדול - לפעול בקטן.

אקלים טוב יכול לעזור לתפוקה ב-15%.
לפי הגדרת התקן הישראלי של מהנדסי מיזוג האויר 62.02 - נוחות תרמית מוגדרת כמצב מחשבה שמבטא סיפוק מהסביבה התרמית. State of mind.
תרשים תרמי - כמה מעלות, כמה רוח/קרינת שמש, וכמה לחות.

האנטומיה שלנו מבקשת תנועת אויר על הגוף.

אדריכלות חכמה ב-3 רמות:
1. מבנה כתהליך מגיב לסביבה
2. ייעול צריכה (לא קשה לייעל ב-30%, ב50% זה יותר קשה)
3. יצרנות - פאנלים סולאריים.

קורבוזיה - מכונת המגורים. שותלים את המבנה הזה בפארק או במגרש חניות וממזגים אותו במכונה אחרת שנקראת מזגן. זה 1920.

בית המשפט בחיפה - 7000 מ' של מבנה שיספק לעצמו את האנרגיה. שיכון ובינוי זכו במכרז.

מעברי אנרגיה במבנה:
1. הסעה (זרימת אויר)
2. הולכה (דרך חלונות זכוכית או קירות)
3. קרינה שנספגת בקירות ודרך שמשות לתוך הבית.

עיקרון הצידנית/מבחן הצידנית - לעטוף את כל המבנה כדי למנוע בריחת חום. 30% מהחום בורח דרך הגגות.

באמצעות מצלמה תרמית או תוכנות כגון autodek ecotest analysis שמאפשרות להדמות את נושא ספיגת קרינת חום מהשמש, ניתוח הצללות

עקרון שני - מאסה תרמית - למשל בניה עטופת קרקע. האטה בקצב שינויי טמפרטורה.

תקן 1045 - חובה - מינימום הבידוד הנדרש
תקן 5280 - 'ולנטארי' - דרשות מעטפת משודרגת
תקן 5282 - 'ולנטארי' - דרוג אנגטי של מבנים.

בערך מיליון דירות בישראל במלאי הקיים - שיש בו גושי בטון שהם גושים תרמיים - בוערים בקיץ. גם חגורות בטון וגם גגות. וגם החימום והקירור סודק את החומר.

עיקרון 3: מיקום הבידוד. בתוך בניין, מחוץ לקיר החיצוני, בתוך יציקת הבטון.

כמה יעלה לחמם לרר
מבנה בן 100מ"ר
מבנה שלא מבודד בכלל - 2400 יורו לשנה
מבנה שמבודד לפי תקן עדכני - 1000יורו לשנה
מבנה בתקן "מבנה יעיל" - 320 יורו לשנה
מבנה בתקן הגרמני החדש - 160 יורו לשנה.

קירות - טיפול בגשרי קור

מה אפשר לעשות נגד מזגנים? שהם ממחזרים את האויר שלנו במקום לתת לנו פתרונות?
אפשר להציב חיידקים "טובים" בתעלות האיוורור כדי שיטפלו בכך שהאויר יהיה נקי
אפשר לצפות את הקירות בחומרי איטום למשל לבנים שעשויות מצמר סלעים דחוס.

האנגר של 13,000 מ"ר - הממונה על בטיחות בעבודה אמר שצריך לעבוד שם שעה כן שעה לא בגלל שחם שם מאוד.

במונחי בידוד Rvaues -
בלוק רגיל 0.5
איטונג 1.5
צמב זכוכית 3.75
צורך לחימום ולקירור שנתי - 1500 ש"ח שנתי. המזגן עובד על 27 מעלות. כל מעלה שמעלים זה 5% חיסכון. צריכה למ"ר - 50 קוט"ש/מ"ר/ שנה.
לאורך חיי המבנה אפשר לדבר על חסכון של 150,000 ש"ח. שאותו אפשר להשקיע.

השאלה איך לתרגם את החסכון הזה ל-ROI - האם שווה להשקיע מראש כיזם או כמתכנן.

אפשר גם לצפות קירות בהמפ - המפקריט - סיבים ביחד עם סיד. הביצוע - "קבוצת בוץ".

שימוש בצבע - גג שחור לעומת בתים עם גג לבן. בעמק יזרעאל זה בחירה גרועה.
יש גם חומרים שהם מעבר ל"צבע לבן" רגיל. ששם יש החזר קרינה עוד יותר חזק.
אפשר גם על היריעות ביטומן של הגג - פולירואיתני או ע"ב מים. שגם אוטם וגם מבודד במובן שמחזיר את הקרינה.

קירות אפשר לבודד גם עם צמחיה.

חלונות מבודדים. בזכוכיות, במרווח בין הזכוכיות, וגם בפרופיל עצמו.

עלויות 'שיפוץ תרמי' בשלב התכנון. - בין אחוז ל-2% מעלות הבנייה. מתוך "עלויות ותועלות של בנייה ירוקה, ILGBC"

תעלות גיאוטרמית - טכנולוגיה - ביד הנדיב עשו. מעולם לא החזיר את ההשקעה.
בנאות סמדר יש מגדל רוח שמוסיף לחות וזה עובד.

כל חומר שמגיע מהאדמה יש לו קרינת גאמה. סלעים וולקאניים וגם בטון עם אפר יש קרינה. אבל זה שווה ל-7 צילומי שיניים, זה משהו שאפשר ל

אדריכלות בשרשור פרמטרים - אייל יוסיפוביץ

תוכנה - למשל GRASSHOPER OPENSOURCE

climate ribbon - HDA - paris - משרד ארכיטקטים שעובד בתכנון פרמטרים משורשרים. הצליל רובע בין בנייני משרדים שאת ה"רצועות" הצללה חישב באמצעות תוכנה פרמטרית. לפי ממוצעי מיקום השמש והרוח.

ניסוי שאייל עשה - עם נתוני מיקום השמש של "תל אביב בית דגן" ניסיון לחלק את משאבי השמש באופן סוציאליסטי בין הדיירים. כל חלון יקבל גודל אחר, בהתאם לכמות האור שנכנס

באילת - מנהרת רוח ממוחשבת. לחשב כמה רוח תיפול לקיר האבן שאמור להיות מותז מים. והרעיון הוא לתכנן את צורת הקיר בצורה שתתייחס לרוח כדי למקסם את הקירור האפשרי לחלל הפנימי ליד הקיר.

את הנתונים אפשר לקחת מתחנות חיזוי מזג אויר. זמין באינטרנט.

גילי - חניתה - חברה לציפוי חלונות אנרגטי

VLT - Visible Light Transmission.
30% מעבר אור זה גם הרבה.
20% עובר בכיתה הזו כלומר 80% חסימת אור.

SN70 -
מעבירה 70% אור נראה וזה לא נעים.

LOW E - low emmisivity - לא מעביר חום אבל זה לא מונע מעבר אור וקרינה.

צריך לדרוש מפרטי זכוכית. ANTI SUN זה לא אומר כלום. ציפויים רכים, קשיחים - זה עולם מאוד מתקדם.

לא בכל בית שבונים 170 מ' יש יועץ זכוכית.

במגזר הציבורי - התקציב שיפוץ ובנייה שונה מהתקציב לתפעול.
מה התקן לזכוכית בכיתת ילדים? מחוסמת שקופה 6 ממ'.
ברוב המקומות אין קלונסאות חיצוניות כדי לעשות הצללות.

אם תתכננו נכון - לא נצטרך ציפוי חלונות.

ציפוי חלונות זה רטרופיט. אחרי הבינוי. אפשר גם מבחוץ וגם מבפנים. מבחוץ יותר יקר להגיע ואולי אורך החיים יותר נמוך. אבל מבחוץ יותר יעיל בסינון.

שבר תרמי - אם הזכוכית לא מחוסמת. ולהגיע עם מנוף לקומה 19 זה מאוד יקר.

סרטים רפלקטיבי שיש לו גוון מראה - זה לא יפה אבל זה מאוד אפקטיבי.
החלופה היא סרטים פולימריים שמקטינים את גודל החלקיקים.

יש 3 רכיבים.
אינפרה אדום - מייצר חימום.55-56% מהקרינה.
אור נראה - מסנוור.
אור אולטרה-סגול - הרסני לריהוט ולצבע של ביגוד. מוצרי מזון אסורים לחשיפה לקרינת UV.זה רק 2% מהאנרגיה.

סניף בנק לאומי גן יבנה מאי 2013.
מדידת טמפרטורה לפני ואחרי ציפוי. הבדל של 6מעלות צלזיוס בשעות החמות.
הביא לחסכון של 10% בצריכת החשמל לקירור באופן עקבי.

בטכניון - בניין אולמן.
קוטש - 2,118,849
שנה אח"כ - 2,010,979
עלות התקנה למ"ר - 95 ש"ח
החסכון בקוטש למ"ר התקנה - 264

יש היום תוכנות למידול אנרגטי. אפשר לראות גם את ההשפעה על צבע החלונות כפי שנראה מחוץ למבנה או בתוכו. אפשר ומומלץ כבר בשלב התכנון ולפני הבנייה. אפשר לקבל החלטה כלכלית לגבי הIRR.
קיר מסך זכוכית - אפשר למצא החזרי השקעה תוך שנה עד שנה וחצי.
זכוכית טריפלס שקוף - 87% העברת אור נראה, 72% העברת אנרגיה סולארית ו-21% שנדחה. מכאן לציפוי - 22% עובר ו-61% מוחזר.

אורך חיים של ציפוי - כ-10 שנים.

נציג של קליל - האנשים פשוט לא משקיעים תשומת לב לאפקט של הקרינה הסולארית.
סופרמרקט 150 מר' זכוכית.
סינגל מחוסמת 10ממ'.
אומר - אני אשים וילונות. אמרתי לו - הוילונות לא יחסכו לך קילוואט אחד.
המתכנן הקים שם מיזוג אויר אימתני כי הוא מבין שהלוח שמש הזה יכניס המון אנרגיה לבניין.
וזה התפקיד של האדריכל. ואדריכלים חשופים לתביעות בעניין הזה. לפי תקן 5281. להשיג יועץ זכוכית.

יש ציפוי שקוף נגד פריצה - מוכר ע"י חברות הביטוח במקום סורגים - כי זכוכית טריפלקס לא תמיד מוכר.
זכוכית מחוסמת יש לה שבר ספונטני שאי אפשר לנטר כמעט ואפשר לטפל בחיסום נוסף והרפייה. נופל לך גרגרים כאלו מגובה זה מאוד מסוכן. כיסוי של חניתה עומד בתקן של מכון התקנים נגד זה.

יש ציפויים גם לתקרות פוליקרבונט שמעביר המון אור נראה.
כמעט כל הפרויקטים משתלמים כלכלית ונותנים החזר זריז על השקעה.
מקסימום רוחב - 180ס"מ.

בחורף - 23 ימי גשם ו-55 ימי צל עננים.
בחורף - השמש נמוכה יותר ויש לנו המון קריאות מבעיות של סינוור.
הבעיה העיקרית שלנו זה הקיץ.

גגות ירוקים - ד"ר שי לוי

סוגים
תועלות
ייחוד
אתגרים באיזור שלנו

סוגים - רדוד -אקסטנסיבי - ללא השקיה
אקסטנסיבי - מושקה. בארץ חצי אקסטינסיבי זה הנפוץ.

תועלות -
1. מניעת תופעת "אי חום עירוני" - urban heat island - עד 10 מעלות יותר מאשר בסביבה. בשל פליטות חום (תחבורה מזגנים שטחים כהים מיעוט צמחיה). גם גגות קטנים פולטים חום.
2. קיבוע פחמן - ע"י הצמחים. צמצום CO2 באטמ' גם ברמה הגלובלית וגם המקומית.
3. טיהור זיהום אויר ע"י צמחים - אוזון, חלקיקים נשימים, CO2. התקן הישראלי לחלקיקים נשימים הוא גבוה יותר מהאירופי - בגלל שאנחנו מדינה על ספר מדבר.
4. יצירת בית גידול אורבאני לשימור המגוון הביולוגי.
5. שיפור נופי של "החזית החמישית" - עליית ערך המבנה בין 2% לגג אקסטנסטיבי עד 25% לגג אינטנסיבי. לדוג' הגנים הבאהיים שהגן עובר מעל כביש.
6. בידוד תרמי משופר - חסכון אנרגטי של עד 73%. הגגות ירוקים התחילו במדינות צפוניות ששם רצו להשתמש בגגות ירוקים כדי להגן ולשמר את החום בתוך הבית. אצלנו ההשפעה המהותית היא מניעת כניסת חום.
7. הגנה פיזית על חומרי האיטום בגג. הגג שהוקם בקנדה לפני 50 שנה התחיל לדלוף רק עכשיו. חסכון אדיר במשאבים ופגיעה בסביבה כי חומרי האיטום הם תזקיקי נפט מזהמים.
8. צמצום הנגר העילי , הפחתת שטפונות והצפות והפחתת עומס/שיפור מערכת הניקוז העירונית. עובד עכשיו עם עיריית כפר סבא על זה.
9. החזית החמישית - שטח לא מנוצל
10. שימוש במים אפורים כביופילטר לטיהור מים אפורים. (אריאל סולוגר בהנחיית נועם גרינבאום, ד"ר שי לוי) עבודת תזה - חבלבל מאוריטני וליפיה זוחלת לפלט נוזלי כביסה. בחרנו בהם כי הם תופסים שטח מאוד מהר והניסוי היה קצר. איכות מי הנקז נמצאה מתאימה לשימוש נוסף להשקיה בגינה או בגג במידה והניקוז גדול מספיק לשטיפת המלחים. לקראת העונה היבשה - כמות המליחות והזרחן וחומרים אחרים - עולה מאוד. וזה יכול לגרום לתמותת הצמחים. ולכן נוצר מצב שהגשמים שוטפים את המליחות ומאפשרים את גידול הצמחים.
11. גגות יצרניים - חסכון באנרגיה ופליטת גזי חממה. אספקה טריה של ירקות. שיווק ישיר לצרכן (צדק חברתי). לדוגמא - חממת עלינו -מעלה אדומים. וחממת גג הדיזינגוף סנטר-LIVING GREEN
12. פאנלים סולאריים על גג ירוק - הפיקו 1.29-3.33% יותר חשמל בגג עם גזאניה וצורית, בהתאמה מאשר על גג מצופה בחצץ. כי הגג קר יותר ואז הפאנל מפיק יותר חשמל, וההצללה נותנת לגג הירוק יותר מגוון בבית הגידול. WIN WIN.
13. מיתוג ירוק , למשל גג פורד.

גגות מדשא פלסטי? בלונודון יצאה הנחייה לגגות ירוקים ללא פירוט. אז הרבה או שצבעו בירוק או שהתקינו דשא סינטטי. יכול להגיע ל-75 או 83 מעלות. במקום לקרר את המבנה אתה פולט את החום. והפלסטיק פולט חומרים רעילים.

אתגרים?
- תכנון גגות אקסטנסטיביים שאינם דליקים. כי בגלל שינויי אקלים יש חשש גדול לשריפות, במיוחד באיזור שלנו.
- מים אפורים וביו-פילטר
- שיפור ניקוד הגגות הירוקים בתוך תקן גגות ירוקים
- התייחסות לעיר העתידית ככזו שכוללת גגות ירוקים (כפרסבא כמובילת העניין)
- שימוש בגגות ירוקים באקלים ים תיכוני עם עונה יבשה ארוכה שיוצרת אתגרים.

ארנונה על גג ירוק - אין התיחסות בכלל כיום בהיבט הסטטוטורי. בדיזינגוף - עירית תל אביב פתאום ביקשה ארנונה של מסחר - אז הם בשיח עם העירייה. בגלל הגג היצרני.
במעלה אדומים למשל יש תשלום של מים מסחריים למרות שהגג הוא למעשה חקלאי.

שיקולי תכנון - יש להתייעץ עם קונסטרוקטור. יש התוויות שאפשר להשיג - תשלחו לשי מייל.
יש גם את חברת "בניין צומח" שאפשר לקבל מהם עלויות.

ד"ר שי לוי - 0522294444 http://www.shaylevy.com