אורי מורן - הצגת מחקר על נחל תנינים, 4/7/2017

אורי מורן.

נחל תנינים מאין ולאן. סיכום ביניים של התוכנית לשיקום אקו-הדרולוגי. מפגש תושבי מרחב השותפות לקיימות אזורית - רמת הנדיב.
אורי מורן - "מורן ייעוץ ופיתוח".
השותפות לקיימות אזורית
רשות הטבע והגנים
רשות ניקוז כרמל
רמת הנדב
משרד החקלאות ופיתוח הכפר
שימור קרקע וניקוז

אין מה לשקם בנחל אבל יש מה להביא מים אל הנחל. ולהפוך אותו למוקד משיכה לתושבים.

השותפות - תוכנית אסטרטגית
1. יצירת מידע וידע יישומי
יצירת בסיס נתונים אקו-הדרולוגי לאגן נחל תנינים
2. הנעת בפרויקטים במרחב התומכים הלכה למעשה בקיומו של מרחב מקיים
3. צוות עבודה בנושא קיום משותף של טבע ואדם
הכל ביחד לטובת שיקום הנחל.

מהם אגני הניקוז?
רשות ניקוז כרמל - אחראית ובעלת סמכות על אגן ניקוז נחל תנינים.
בתוכו -
נחל רז תנינים עליון ספלול חלמית נילי
צברין
חורשן
סנונית
שוני
אלונה
תעלת התמסח
נחל עדה
סה"כ 99 ק"מ מרובע.
הנחל כ-27 ק"מ מהמעלה עד המורד.
הרבה הפתעות.

מטרת התכנון
מטרת השיקוםש נ"ת היא לייצר את התנאים הנדרשים להתפחות מערכת אקו-הידרולוגית יציבה, בעלתת מורכבות מבנית מגוונת בכל אחד ממקטני הנחל, שתההו את הביסי לייצור שירותים ותועלות לתושבי האגן.

חבירה למיזם -
רשות ניקוז כמרמל
גני רמת הנדיב
רט"ג
אגף שימור קעקע וניקוז - משרד החקלאות
....
מועצה מקומית בנימינה-ג"ע

אדר' משה לנר
רמי לביא תכנון ניקוז
אורי מורן - אקוהדרולוגיה
שימור עתיקות - יהושוע דרי
שיקום מחצבת בנימינ - טוך סרגוסטי

הרנת פרוגרמה - אבי אוזן אקולוגי רט"ג ואורי מורן.

הפרוגרמה אושרה ע"י צוות ההיגוי של כל בעלי העיניין

הליך התכנון - מתודולוגיה - שקופית

הסדרה או שיקום? פעם עשו הסדרה כדי להגדיל שטח חקלאות בתחילת שנות ה-50 ולמניעת נזקי הצפה מטראומת המלריה. שהוכחדה בשנות ה-30. ביצות זה מלריה זה מגיפה - הופך את בתי הגידול הלחים לדבר מוקצה. אקוהדרולוגיה זה שיקום נחלים.

הסדרה - מטרתה:
1. לשמר את הנחל כנקז ראשי של הנגר (למנוע הצפה).
בקריית גת למשל הכניסו את הנחל לתוך נקז והתוצאה היא הגדלת מהירות הזרימה ונוצר נזק במקום תועלת.
בשנות ה-50 צריכת המים הייתה 80% לחקלאות והיה צריך לעזור לזה. היום התועלות השתנו ואנחנו כבני אדם נרוויח היום מהנחל בדרכים אחרות.
2. לפתור בעית הסחף. העמקת הנחל אמורה לגרום למניעת סחף. התוצאה היא קריסת הדפנות עם הכרמים שעליהם. סתימת ערוץ ראשי.

יש נטיה לכסח את הגדות של הנחל. כדי שאפשר יהיה להדביר את המים ואת הגדות. בDDT נגד מלריה ויתושים.

בטבע יש איזון. אם לוקחים את השיפוע לעומת המישור. ואם לוקחים את גודל הגרגר שמוסע - חרסיות לעומת חלוקים.
באפיקים יציבים מתקיים יחס קבוע בין מכפלת הספיקה ושיפוע הקרקעית לבין מכפלת גודל וריכוז חלקיקי הסחף. אבל אם לא מאפשרים לנחל להתפשט. אותם חקלאים שהקרקע שלהם כל הזמן נסחפת, לא יכולים לזכות בקרקע חדשה. אבל אם המים לא יכולים לעלות עם התסחופת, אז הם לא יכולים להחזיר את הקרקע להיקף הנחל.

לכן הקו המנחה של השיקום הוא - למצא את האיזונים העדינים האלו. להבין מה הנחל רוצה. והנחל הוא רק משאב של מים..ויש עוד דברים.

נדרשת רצועת חציצה BUFFER מתשטיפי החלקאות ריסוס ודשן. אבל אם תשטיפי החקלאות מגיעים עד גדת הנחל, זה פוגע במערכת האקולוגית.
אין קו הפרדה בין טבע וחקלאות. מדובר על סביבה של נחל ואנחנו מנסים להבין את הסביבה הזו על מרכיביה האנושיים והטבעיים. החקלאי - מה הוא יכול להרוויח מהנחל. האם רק עוד שורה של מישמישים? אז אנחנו חוקרים וחוקרים ויש כאן עניין של שיח שאמור להבין את האחדות של סביבת הנחל.

שירותי המערכת האקולוגית. וזה בא לדבר לסביבה קפיטליסטית. לסביבה הונית שצריך לדעת לדבר בה על הון. בבסיס, לכל מה שהטבע נותן - אור, מים, אויר - עומדת מערכת אקולוגית עם מגוון אקולוגי. וככל שהדבר הזה שלם וחסין - הוא ישפיע על אותם שירותים שהטבע נותן. ניסו בארה"ב לכמת מהו הערך הכספי של שירותי הטבע לעולם. המספר הוא עצום ודימיוני. שפתאום התחילו להבין - רגע - צריך לקחת את זה בחשבון. יותר גדול מהתל"ג העולמי.

מקטעים. 8 על בסיס אקו-הדרולוגי. 18 על בסיס נגר עילי.
גיאולוגיה - איזור בנימינה - אחד האיזורים הכי מרגשים. בדיוק המעבר בין אקויפר החוף, אקויפר הההר ואקויפר חוף הכרמל.

350 מיליון קוב בשנה - זה המילוי החוזר של אקויפר ההר. בשנת בצורת - המפלסים יורדיםוצריך לדאוג לאיזון הזה.
מצפון ב"ש חברון וירושלים. המים יוצאים ב2 פתחים - בירקון ובתנינים. במהירות של 100 מ' ליום.

"שבר אור-עקיבא בנימינה"
השבר הטירלי - מעין שוני לכיוון איזור קידוחי תות מעבר לזכרון.
כל זה יוצר מגוון מקורות מים עם רמות מליחות שונות. והרגישות ההידרולוגית של האיזור היא מאוד מאוד גבוהה. והבינו את זה כבר מימים ימימה.

אגן הניקוז של עין שוני - איזור הר חורשן ורמת הנדיב. באיזור ההר המים מתוקים ובאיזור הרכבת מתחילים להמליח.
המקורות מאיזור הר אמיר, שפיה. מגיעים לשוני ויוצאים מבטן האדמה.
הבריטים מצינים את עין שוני. RAS EN NEBA

בין 2000-4000 קוב שעה. לפני השאיבה, 1949.

12/6/65 - המעין יבש.

69 - שנה גשומה במיוחד. והמעין התחיל לנבוע במיוחד. 263 מק"ש.

עין הכפר, עין אלונה, עין אבי.

נחל חלמית שופע בתחילת החורף האחרון - שופע. סופג סופג מים ורק אח"כ מתחיל לשפוע.
איזור נחל חניתה שפע במים.

המליחות - במקטע א' 710 במיקרוסימנס (מליחות חשמלית).
ג1 המליחות אפס
ד' 315
באיזור ד1 - 3,485
ואיזור ה' 5774.

לא ברור מהיכן תנועת המלח. ידוע שיש גוש מלח בתחתית.

היום בסכר יש 16 צול חור. ובאוגוסט זה יגדל.

עין ספרא. עבדה 1928-1959. מה שקרה הוא שמחצבת בנימינה ירדה מתחת ל-7 מ' וגדעה את השכבה הנושאת שאספה את הנגר מרמת הנדיב והנגר המשיך הלאה כנגר עילי. אפשר לעשות עוד קידוח 7 מטר למטה יותר ואז ימצאו שוב את המים.

מחקר של ירון מהמרכז הלאומי לאקולוגיה אקוואטית. אומר שאיפה שיש מערכת אקולוגית, גם אם היא מקוטעת - המערכת היא טובה.
200 פרטים של לבנון הירקון ברוב העניין ובמעלה החור בסכר - 2-3 פרטים.

דירוגי בעלי החיים מציינים ספירות רב שנתיות ולא מצב קיים.

פיילוט ראשון - A - עמיקם מפגש נחל נילי ועד סכר ההטיה. הנחל זורם עד חודש אפריל מאי. עד יולי בשנים גדולות. פשטי ההצפה משמשים היום כשדות עונתיים. כל העצים שנוגעים בפשט ההצפה - העצים ללא יבולים. כלומר - לא מתאימים לגידולי מטעים אלא גידולים עונתיים.

איפה שהיו פשטי הצפה - במקרה הטוב יש גידולים עונתיים, בד"כ החקלאות נטושה.

פיילוט B - באיזור המחצבה מעין שוני ועד כביש 4.
נחל תעלת התמחס, נחל תנינים, ונחל שוני - כולם מתחברים בדיוק מעל החיבור בין 3 האקויפרים. והמים הופכים למלוחים.

עופר ומוטי כהן. נמצא עץ ערבה עם סבך פתל. ושם קשתות. ויש תוכנית לחפור ולמצא את מעבר הנחל מתחת לאקוודוקט.
טחונת אבו-נור. תחנת קמח מופעלת מים.

איפה שהנתיב ההיסטורי פוגש בנתיב הקיים - שם נתוני שיא של צמחיה ושל מינים אדומים.

מים שנמצאים בעומק 2-3 מטרים מתחת לפני השטח.

עמנואל קאופשטיין - להיכן נעלמו המים?
אורי - לא יודע אבל מנסים להרחיב את המודל של אקויפר ההר עד איזור חוטם הכרמל. המשמעות היא שנבחן מה ההשלכות של הפסקת השאיבה בתות ושפיה, ונראה האם המפלסים עולים במודל. ואז נוכל להבין את מקורות ההזנה של עין שוני.

תחזוקה של הנחל?
הדבר אינו רלוונטי עם רט"ג. גם עשו דרך מצעים ליד הנחל. אבל זה לא יהיה. יש תקציבים והיה צריך לנצל אותם.

פרופ' - טלי אלון מוזס מהטכניון על מחקר נוסף שנערך בנחל. אדריכלית נוף, ראש המסלול לאדריכלות נוף בטכניון. מלווה מחקר של גלעד רונן.
לתת רובד נוסף. בעזרתכם נקווה שבשנה הבאה נוכל לספר סיפור נוסף על מרחב הנחל. מחקר שממומן ע"י נקודת ח"ן. ונותן זוית נוספת כשבאים לתכנן מרחב פתוח. וזו השכבה של הבילוי טיול, סיפורים, זיקות למקור. אינפורמציה יותר רכה מסקירות הידרולוגיות.
זה מחקר שיתופי - נבנה אפליקציה למחשב ולנייד. שבה אפשר למקם את האתרים המשמעותיים עבורך. משך המילוי - 10-15 דקות.
nofim.gilad@gmail.com
נבקש להזדהות כדי להצליב שמשתתפים מקהילות שונות.